קסטיליון דל בוסקו היא אחוזת יין טוסקנית היסטורית שנמצאת במונטלצ׳ינו, ליד סיינה שבאיטליה, בתוך שמורת הטבע ואל ד׳אורצי׳ה. כדי להגן על המונומנט היפה והמיוחד הזה ולסייע בעלויות הכרוכות בשימורו, הוא הוכרז ב1972- על ידי אונסק״ו כאתר מורשת עולמית. יערות אפלים וצפופים, בוסקו באיטלקית, מהווים חלק גדול מ20,000- הדונם של האחוזה ומשמשים לציד בעונות מסוימות. על שאר הקרקע משגשגת חווה חקלאית אורגנית ובה 620 דונם כרם של הזן המקומי, סנג׳יובזה. קסטיליון דל בוסקו נוסד במאה ה9- כמבצר לומברדי שהגן על מרכז הסחר האזורי, ונקרא אז על שם המשפחה שבנתה אותו. מיקומו הבולט, על דרך הולכי הרגל לרומא, שימר אותו לאורך הדורות במרכז תשומת הלב. האחוזה נרכשה במאה ה12- על ידי הרפובליקה של פירנצה, ואז שימשה כמעון אירוח מהודר למבקרים רמי מעלה. במאה ה14- הפכה למרכז תרבות ואמנות, וביופייה משכה אליה אמנים שחיפשו השראה, כמו למשל לאונרדו דה וינצ׳י ודנטה אליגיירי. כשעברה במאה ה16- לידיה של משפחת מדיצ׳י נוספו לה בניינים וגנים, ולראשונה ניטעו בה כרמים והוקם בה יקב. במשך 400 שנים היין שיוצר באחוזה שימש לצריכה עצמית של הבעלים ואורחיהם, ורק בסוף שנות ה50-׳ החלו לחשוב עליו כעל מוצר מסחרי ולהציע אותו למכירה. בשנות ה60-׳ לקחה אחוזת קסטיליון דל בוסקו חלק מהותי בהקמת הקונסורציו דל וינו ברונלו די מונטלצ׳ינו. במסגרת זו היא יזמה והניעה מהלכים שמטרתם הייתה לעשות שם ליין מהאזור ולהבטיח את איכותו באמצעות קביעת אותם כללים שחלים עליו עד היום. את התהילה של ברונלו די מונטלצ׳ינו כאזור יין נחשק ויוקרתי ניתן לייחס היום להצלחת הפעולות עליהן הוחלט בהתאגדות הקונסורציו לאורך השנים. ברונלו די מונטלצ׳ינו הוא אזור קטן שרק 12,000 דונם כרמים נטועים בתחומו. על שטחו הקטן מכפרים אולי המגוון הגיאולוגי והמיקרואקלימי יוצאי הדופן ששוררים בו, וסנג׳יובזה, ענב רגיש ודק קליפה שמגיב לטרואר שבו הוא גדל ונותן ביטוי שונה לפי מאפייני הקרקע והאקלים. הפרי שומר על חמיצות גבוהה לאורך הבשלתו האיטית, וגדל על גפן חזקה השואפת לצימוח רב. כשהיא לא מרוסנת, הפרי יהיה דל באנטוציאנינים, אותם נוגדי חימצון שבזכותם ממליצים לנו הרופאים לשתות יין אדום מדי יום, וצבע היין שמתחמצן במהירות ייטה לחום. מכאן בא השם ברונלו, כינוי חיבה לגוון הלוויה החום המאפיין את יינות האזור. בחזרה לקסטיליון דל בוסקו. בשנות ה90-׳ האחוזה הגדולה הוזנחה ומצבה הדרדר, ובשנת 2003 היא נרכשה על ידי מאסימו וקיארה פראגאמו, בעלי בית האופנה האלגנטי מפירנצה שהוקם על ידי סלבטורה, אביו של מאסימו, ב.1927- ״תמיד אהבתי יין״ אמר מאסימו על הרכישה, ״אבל רק כשעיניי נחו לראשונה על ׳קאפאנה׳, הכרם היפהפה שלנו, הבנתי איפה אוכל לעשות יין פנטסטי משלי. מהר מאד הבנתי גם שיש פה הזדמנות נדירה לחלוק את יופיו הפתוח, עוצר הנשימה, של המקום הזה עם חובבי יין ותיירים מכל העולם״. ואכן, הזוג הקדיש שנים מחייו במטרה לשמר ולשפץ את הטירה, ובמקביל שוקמו והורחבו הכרמים והיקב. שטחו של הכרם קאפאנה, זה שבו התאהב מאסימו, הוא 420 דונם, והוא המקור ליינות הברונלו של היקב. הפרי ליינות הרוסו די מונטלצ'ינו )יינות שנמצאים בהיררכיה האזורית מתחת ליינות הברונלו( הבהירים והנגישים יותר גדל בכרם גוגיול ששטחו 200 דונם. הכרמים נטועים על קרקע שהרכבה משתנה בין חרסית לצפחה סלעית, ומצויים בגובה של עד 460 מטר. הם פונים בעיקר לדרום מזרח והרוח הבריאה שנושבת בהם מונעת רקבונות פרי. הפרשי טמפרטורה בין היום ללילה מעודדים הבשלה טובה השומרת על חמיצות טבעית. היינן היועץ ליקב הוא ניקולו ד׳אפילטו, שנשכר ללוות את הייננית ילידת האזור ססיליה לאונסקי, כאשר יחד התוו השניים קו יינני מודרני שזכה לתמיכתם של מבקרי היין. בעיצובה של קיארה הפכה הטירה ל׳בורגו׳, מלון אקסקלוסיבי עם מסעדה עילית, שמנוהל מ2015- על ידי רשת היוקרה רוזווד. המיזם, שהוכתר כהצלחה גדולה, מושך כל שנה כ15,000- תיירים שמגיעים לבקר ולשהות באחוזה. השמירה הקפדנית על איכות הוכיחה את עצמה, ובמרץ 2022 ההשקעה מומשה, וקסטיליון דל בוסקו נמכרה למשפחה שאיננה איטלקית ואשר שמה נשמר חסוי, ב440- מיליון דולר.